"שלל צבעים טכניקולור" שרו הגששים באחד המופעים שלהם. כך אתה חש כאשר אתה מגיע לשוק הפתוח באשדוד. שלוב של ים כחול ונעים,חולות זהובים ומאות דוכנים הופכים את השוק באשדוד לאחד השווקים המעניינים והנעימים בישראל וגם בעולם.
בכל יום רביעי משעת הזריחה ועד מעט אחר השקיעה מתמלא מגרש החנייה המרכזי של חוף אשדוד במאות דוכנים המציעים לך את הטוב שבארץ ובעולם. ריח התבשילים שחלקם מגיעים מוכנים וחלקם מוכנים במקום מכה בעוצמה בחוש הריח שלנו.דוכני השתייה הקרה מציעים משקאות במבחר צבעים המייצגים את הפירות בארצנו הקטנה.דוכנים רבים מציעים מגוון בלתי נתפס של סוכריות. בדוכנים אחרים אתה נתקל בסוגי עוגות ועוגיות שלא ידעת על קיומם. ניתן ורצוי לטעום מהם.
דוכני הירקות והפירות מציעים את המיטב, את הטרי ואת הצבעים הבוהקים ביותר.לא אטעה אם אכתוב שכל פירות וירקות העונה ושאינם בעונה מוצגים בשוק הזה. השוק של אשדוד.
גולת הכותרת ,ללא ספק , של השוק היא אזור דוכני הלבוש ,ההנעלה ומוצרי הדסקית למיניהם.זה האזור של סימה שטיין.כאן היא מרגישה "רצויה, תיירת וקונה נאמנה של מוצרים".שעות הקיץ מסייעות לנו להגיע לשוק לאחר העבודה שלי.אלו גם השעות הנעימות יותר.פחות חם, פחות לוהט,יותר קריר.(במקום 35 מעלות הטמפרטורה "צונחת" ל30 מעלות).
בכלל, הצלחנו להגיע לפתרון הרצוי לנו.אני יוצא לשחות בים.נהנה מחמימות המים ,השקט והשלווה שבין הגלים.סימתי מסתובבת לה להנאתה בשוק ,נפגשים לקראת ערב בשוק ושנינו מרוצים עד אין קץ.היא מציגה לי , תמיד , בגאווה את הדברים שקנתה.נעים לראות אותה כה מרוצה.נרגשת כמו ילדה קטנה.חלק מבעלי הדוכנים מכירים אותה ושמחים לראות אותה.לי זה גם ברור מדוע.
זהו שוק בעל אוירה נעימה.שוק שבו מתערבבים להם בנעימות רבה בני עדות שונות. מבחר השפות הנשמעות הוא רב ומגוון :עברית, צרפתית ,רוסית, אמהרית ,מרוקאית ,ערבית ופה ושם שומעים אנגלית ,ספרדית ואיטלקית. תיירים מהעולם מתחילים לגלות את השוק הקסום הזה ומגיעים. זהו שוק שבו המוכרים מנהלים שיחות ערות עם הקונים.מתווכחים על מחירים ,דנים על איכות הסחורה ,מסבירים.כל השיחות הללו נעשות בנימה שלווה.אין התלהמות,רגוע.די מפתיע לאווירה של שוק.שוק של מוכרים וקונים ,אבל יותר מכך שוק המייצג את הטוב שבחברה הישראלית.
שוחחתי עם מוכרים רבים בשוק.חלקם הגדול אינו מהמקום.אינם תושבי אשדוד."זוהי אוכלוסיית קונים איכותית,הפנינה של הדרום" אמרה בעלת הדוכן לבגדי איכות בשוק האשדודי. "נעים למכור כאן,אנשים נחמדים" אמר מוכר הפיתות. הייתי עד לוויכוח על מחירה של ככר לחם בין אישה נמרצת למוכר הצעיר היכול להיות בנה אם לא נכדה. זה היה ויכוח מעט מוזר ומצחיק.בתחילה לא הבנתי מדוע אני חש כך.עקבתי בהשתאות אחר הויכוח על המחיר שנסב כולו על הנחה של שקל אחד.הויכוח התנהל לו במשך כמה דקות בקול רם למדי כאשר מסביב מתקבצים להם עשרות אנשים ומאזינים.סיומו של הדיון היה מעט מפתיע.האישה קיבלה את ככר הלחם בהנחה של שני שקלים ועוד חבילת פיתות במתנה."הכיצד?" שאלתי את המוכר המרוצה. הוא הסתכל בי בתמיהה קלה ,חייך ואמר:
"מה? לא הבנת? אני ידעתי שאמכור לה את הלחם בכל מחיר שהיא תבקש.לא ראית כמה היא נחמדה וחייכנית? היא קונה אצלי כל שבוע.לקוחה קבועה עם יחס מעודף".אני נוטה לחלוק על קביעתו זו.ראיתי איך הוא מתייחס ללקוחות אחרים.יחס דומה.יחס של נעימות ושל אמפטיה.
התעניינתי מה הוא עושה בכל הלחם שנשאר.הרי הוא יכול למכור זאת כאוכל לבהמות.תשובתו לא הפתיעה אותי. "אנחנו מעבירים את כל הלחם ושאר מוצרי המאפה לישיבות נזקקות." לקח נשימה עמוקה והוסיף :" אני מעדיף שלא להרוויח עוד כמה שקלים ולהרגיש שאני תורם למי שנצרך לכך.אנחנו מרוויחים מספיק". הוא הוסיף.
השוק באשדוד: כל יום רביעי משעות הבוקר המוקדמות עד שעות הערב.( בימי חג משתנה יום השוק בהתאם. הוא אינו נפתח בערבי חג). ציון 9 בסולם אבי זלבה.
ד"ר אבי זלבה
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני
